נועה יושבת בחדר ובחוץ עולה לאט לאט השחר. היא מתנועעת קדימה ואחורה כיהודי מתפלל וממלמלת: לאוהבתותך לארוצהאותך לאצריכהאותך לאצריך. לאוהבתותך לארוצהאותך לאצריכהאותך לאצריך. ולא תהיה לה גאולה עד שתאמר אוהבת, רוצה, צריכה. אבל כואב כל כך – כואב או מפחיד? – להגיד "לא" זה כמו לנשוך את גב היד או לטלטל את הראש עד שכואב … המשך לקרוא נועה